חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"פ 8217/04

: | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8217-04
14.9.2004
בפני :
יעקב טירקל

- נגד -
:
חוסאם בוקאעי
עו"ד אמין בוקאעי
:
מדינת ישראל
עו"ד שאול כהן
החלטה

1.        על העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום קריות חיפה המייחס לו עבירות של תקיפה ואיומים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, תקף העורר בהזדמנויות שונות את המתלוננת, שהיתה נשואה לו במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, ובין היתר, הכה אותה באגרופים, בעט בה, משך בשערות ראשה, גרר אותה בביתם, הטיח את ראשה בקיר והצמיד סכין לצווארה. באחת הפעמים אף איים העורר על המתלוננת "שישפוך עליה חומצת מלח ויוציא לה את הדם עד הסוף ורק אז הוא יזרוק אותה". בית משפט השלום קריות חיפה (כבוד השופטת ר' לאופר חסון), בהחלטתו מיום 22.8.04, הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים. עררו של העורר על החלטתו של בית משפט השלום נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ש' וסקרוג), בהחלטתו מיום 2.9.04.

           העורר עורר על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

2.        בכתב הערר ובטיעוניו לפני טען בא כוח העורר כי לא קיימת תשתית ראייתית מספקת על מנת לעצור את העורר וכן אין תעודות המעידות על מצבה, ומכל מקום חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר יש בה כדי לנטרל את המסוכנות הנטענת. לטענתו, גם גילו של העורר והעדר הרשעות פליליות בעברו מצדיקים את שחרורו לחלופת המעצר שהציע.

3.        דין הערר להדחות.

           לעורר מיוחסים מעשי תקיפה חמורים כלפי אשתו המתלוננת - שהיא עדת התביעה העיקרית - שבהודעתה במשטרה תומכות גם הודעותיהם של עדים נוספים. לכך יש להוסיף כי לעורר עבר פסיכיאטרי, הוא חולה נפש שהיה מאושפז בעבר בבתי חולים. בא כוח העורר טוען שאין לסמוך על העדויות שבידי התביעה ויתכן שכך הוא. אולם, ענין זה  דינו להתברר במשפט ובשלב זה די בראיות כראיות לכאורה. אשר למצבו הנפשי טוען בא כוח העורר כי בבדיקה פסיכיאטרית נמצא שהעורר מסוגל לעמוד לדין. אולם, בעיני אין בכך כדי להפיג את החשש שמקים עבר כזה, שהעורר יתנהג באופן בלתי צפוי.

           מכל אלה עולה כי העורר הוא מסוכן, למצער כלפי אשתו. אשר לחלופת מעצר שתרחיק אותו ממנה הרי לא די בחלופה, ובוודאי לא בחלופה שהוצעה, כדי לנטרל את הסכנה ולהפיג את החששות. אוסיף כאן, מדברים שאמרתי במקום אחר:

"יש מצבים שבהם לא די בריחוק גיאוגרפי כדי לשמש חלופה נאותה למעצר. הגנה על שלומו ובטחונו של קורבן אינה רק הגנה על גופו אלא גם הגנה מפני מוראו של מי שפגע בו. מטעם זה ובשל מעשיו של העורר, כפי שעולה מן הראיות, אין מקום לנקוט לגביו חלופה למעצר, אפילו בישוב מרוחק" (בש"פ 9137/01 פלוני נ' מדינת ישראל תק-על 2001(4) 15)

4.        הערר נדחה.

           ניתנה היום, כ"ח באלול התשס"ד (14.9.04).

                                                                                                שופט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>